תוכן

נח) עוד ירצה כי כבר נתבאר לעיל שהכונה היא למתק המוחין דקטנות דאלקים ע"י המוחין דהויות דגדלות אבל אין כל הקדישים שוים כ"א הקדיש שהוא בעולם העשיה נמצא שתהיה הכונה בשמות אלקים והויות דעשיה כנ"ל באורך. והנה מה שצריך לכוין הוא כי הנה בנוסח הקדיש מצאנו ב"פ י"ד, וב"פ כ"ח, וב"פ מ"ב, באופן זה: כי מן יתגדל ויתקדש עד משיחיה הם י"ד תיבות. וגם במילת ד"י ברא נרמוז י"ד אחרת והרי הם ב"פ י"ד: אחד מן תיבות וא' מן אותיות. וצריך לכוין בהם בענין ב' הויות הנ"ל שצריך לכוין בכל קדיש כ"א הוא בקדיש של הודו אשר הכונה בו הוא בשני הויות דמ"ה וס"ג תכוין בי"ד הראשונה של אותיות הנרמזות במלת ד"י ברא כנזכר, אל בחינת הי"ד אותיות דהויה דמ"ה שהם ד' אותיות הפשוט וי' אותיות המילוי כנזכר, ותכוין להמתיק בזה לאלקים דקטנות דאימא לכל כללותם כי כולם נקרא בשם אלקים. וכן גם המוחין דגדלות עם היותם ד' מוחין אין אנו מכוונים בהם אלא בבחינת הויה א' ולכן תמתיק י"ד אותיות שבשם הויה דגדלות דמ"ה דאלפין לאלקים דמוחין דקטנות דאימא שהוא במלוי י"ג אותיות כנודע ועם הכולל הם י"ד. והי"ד הב' של תיבות תכוין בי"ד דהויה דס"ג להמתיק בהם את אלקים דקטנות דמצד אבא שהוא ג"כ י"ד כנזכר. וכבר ידעת שהאותיות הם מצד הבינה והתיבות מצד החכמה.